עובדי קבלן

עובדי קבלן

עובד קבלן ושאלת זהות המעסיק

במסגרת המסורתית של יחסי עובד ומעביד במסגרתה העובד מתייצב מידי יום עבודה בחציריו של המעסיק, נותן את כוח העבודה שלו לאותו מעסיק ומקבל את תלוש השכר והמשכורת החודשית שלו ממנו, אין כל בעיה להצביע על אותו מעסיק אשר אחראי על העסקת העובד ומחויב בתשלום הזכויות הסוציאליות לעובד.

בעשורים האחרונים  אנחנו עדים לצורות העסקה שונות ומגוונות במסגרתן פשוט נשברת המסגרת המסורתית של יחסי עובד ומעביד. אנחנו מדברים על מערכות יחסים שבהן מעורבים מספר צדדים בהעסקת העובד. נכון לתקופה הזאת, העסקת עובדי קבלן הפכה לתופעה נרחבת ביותר בקרב כל מיני מגזרי העסקה בישראל.

לצד מבנה ההעסקה המשולש הקלאסי של עובד-קבלן-משתמש, אנו עדים למבנים של העסקה מורכבים אפילו עוד יותר, מרובעים, מחומשים ואחרים. כגון עובד אשר מועסק על ידי קבלן משנה של קבלן משנה של קבלן ראשי ואת הכוח שלו הוא נותן למשתמש, לדוגמה חברת בניה ישראלית גדולה.

לפעמים אנו מדברים על העסקה של עובד באותו מפעל מסוים למשך תקופה ארוכה של שנים, כתף אל כתף עם עובדי המפעל האחרים, מבצע עבודה זהה לעובדי המפעל האחרים, מנוהל על ידי מנהלי המפעל ככל העובדים האחרים אלא שהוא בשונה מעובדי המפעל האחרים מקבל את תלושי השכר שלו והמשכורת מגורם שלישי – קבלן. במקרה זה הקבלן הינו גורם נעדר זיקה אשר מקיים עמו קשר רופף ביותר שלעיתים מתמצה במתן תלוש שכר ומשכורת בסוף החודש ותו לא.

לפעמים אנחנו אפילו מדברים על העסקה של עובד כזה באותו מפעל ובאותו תפקיד ברצף למשך תקופה ארוכה של שנים שעה שהקבלנים שמוציאים לו תלושי שכר בסוף החודש מתחלפים מידי כל כמה חודשים.

כפועל יוצא מכך, עוד בשנת 1996 פעל המחוקק לחקיקת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם") שמטרתו להגדיר את זכויות העובדים אשר מועסקים על ידי קבלני כוח אדם לצד החובות המוטלות על המעסיקים של אותם עובדים (מעסיקים מכיוון שהחוק מתייחס לחובות הקבלן והמשתמש (המשתמש בכוח העבודה)).

במסגרת החוק יצרו אבחנה בין קבלן שירותים וקבלן כוח אדם.

אבל גם לאחר חקיקת החוק, הסתבר שהדברים אינם פשוטים כל כך ותיקים מרובים מגיעים לפתחם של בתי הדין בנושא הזה. כאשר השאלה המרכזית היא: מי מבין כל החוליות הללו בהעסקה נחשב המעסיק של העובד ועל מי מבין המעורבים בהעסקת העובד יש להטיל את האחריות בהעסקת העובד ?

תבניות העסקה קבלניות

קבלן כוח אדם

בעניין שאלת זהות המעסיק ביחסי עבודה מקום בו קיימת העסקה משולשת (עובד-קבלן-משתמש) הבחין בית הדין הארצי לעבודה בין שלוש תבניות העסקה שונות אותן הוא מכנה "מיקור חוץ":

הראשונה, מיקור חוץ של כוח אדם, בו מספק הקבלן כוח אדם אשר פועל אצל המשתמש, ונועד במקורו למשימות זמניות. מטרתו של מיקור חוץ זה הינה להעמיד לרשות המשתמש כוח אדם לשם מילוי תפקיד של עובד שנעדר, התגברות על עומס עבודה זמני של המשתמש, פרויקט מיוחד וכיוצ"ב. במקרה כזה חברת כוח האדם מעסיקה עובדים משלה לשם הצבתם הזמנית אצל מעסיקים אחרים.

במודל העסקה זה קיים מעסיק שהוא חברת כוח אדם (בענייננו הקבלן) המעניק שרות של הקצאת כוח אדם למעסיקים הזקוקים לשרות זה (בענייננו המשתמשים). העובד מועסק על ידי הקבלן אך את כוח העבודה שלו הוא מעניק למשתמש. מיקור חוץ של כוח אדם הינו בגדר מערכת יחסי עבודה משולשים לגיטימית אך היא מוגבלת בכך שהעסקת העובד בדרך זו אצל משתמש מסוים נעשית באופן זמני. ביטוי מובהק לעיקרון הזמניות האמור לעיל ניתן למצוא בהוראת סעיף 12א' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם (להלן: "החוק"), אשר חלה על העסקה מסוג זו וקובעת מגבלה של תקופת העסקה אשר אינה עולה על תשעה חודשים רצופים בדרך זו. על פי הוראת החוק, עובד אשר מועסק באופן הזה מעבר ל 9 חודשים הופך אוטומטית לעובדו של המשתמש (רטרואקטיבית למן תחילת תקופת העסקתו).

קבלן שירותים

הסוג השני של התקשרות במיקור חוץ הינו מיקור חוץ של פונקציה או שירות, במסגרתו מעביר המשתמש את האחריות לביצוע פונקציה שלמה מסוימת לקבלן משנה אשר אמור לספק למשתמש מוצר או שירות מוגמר בהתאם להנחיותיו. המדובר ב"החצנה" של פונקציות אשר אינן כלולות בליבת העשייה של אותו משתמש, כגון, אספקת ארוחות לעובדיו, שירותי ניקיון, שירותי אבטחה וכיוצ"ב. יובהר כי במקרה זה, מספק הקבלן למשתמש את השירות או המוצר המוגמר ולא עובדים למפעלו. גם מיקור חוץ של פונקציה הינו בגדר מערכת יחסי עבודה משולשים לגיטימית.

עם זאת, החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011  מטיל מספר חובות על משתמש אשר פועל במסגרת מערכת יחסי עבודה משולשת זו, כגון החובה להפעיל בודקי שכר מטעמו שתפקידם לערוך בדיקות תקופתיות של תנאי העבודה של עובדי קבלן השירותים וכן נקיטת אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן.

העסקה קבלנית בלתי-אוטנטית ולא לגיטימית

מערכת יחסי עבודה משולשים שלישית אפשרית הינה העסקה בתבנית מיקור חוץ לא אוטנטית או תבנית העסקת עובדים באמצעות חברת כוח אדם אשר משמשת "צינור לתשלום שכר" גרידא. גם במקרה הזה מסופק כוח אדם למשתמש על ידי קבלן. במקרים הנכללים בתבנית זו, המשתמש, קולט את העובד למפעלו והעובד מבצע עבודה זהה לעבודה אותה מבצעים עובדי המשתמש ולצדם. אלא, ששכרו משולם על ידי הקבלן ו"פורמאלית" הוא נחשב לעובד הקבלן ומדווח לרשויות כעובדו. תבנית העסקה זו מתאפיינת בקשר הרופף שבין העובד לבין הקבלן. קשר אשר הלכה למעשה מתמצא פעמים רבות בתשלום שכר העובד והנפקת התלושים עבורו ותו לא.

לתבנית העסקה זו תכליות שונות, ביניהן תכליות שליליות, כגון ניסיון של המשתמש להתחמק ממתן תנאי עבודה שווים לתנאי העבודה שמקבלים ממנו עובדי המפעל שלו מכוח חוקי המגן ובמיוחד מכוח ההסכמים הקיבוציים החלים עליו וכן רצונו להפחית ממספר העובדים המאורגנים במפעלו.

נבהיר כי מדובר בתבנית העסקה לא לגיטימית אשר במסגרתה, העובד ייחשב עובד המשתמש הגם שהוא "פורמאלית" עובד הקבלן ומדווח לרשויות כעובדו.

התייחסות בתי הדין לכל אחת מבין תבניות ההעסקה הקבלנית

נקודת המוצא אשר נקבעה בפסיקה בעבר ביחס לכל סוגי מיקור החוץ האמורים לעיל הייתה כי המשתמש הוא המעסיק, אלא אם יוכח כי קיימת התקשרות אוטנטית בינו לבין הצד השלישי ובין הצד השלישי לעובד, וכי מטרת ההתקשרות הזו לא נועדה להתחמק מחובות המשתמש כמעסיק ואינה מנוגדת לתקנת הציבור או לחובת תום הלב. לחזקה זו אין עוד תוקף בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה הנוהגת היום, אולם גם לא קיימת חזקה הפוכה לעניין זה במסגרת הפסיקה הנוהגת.

על פי הפסיקה הנוהגת, זהות המעסיק לא תקבע בהתאם להגדרת הצדדים עצמם או על בסיס מבחנים פורמליסטים (כגון הגורם אשר הוציא תלושי שכר לעובד כמעסיק העובד), אלא על בסיס בחינת נסיבותיו של כל מקרה ומקרה לגופן, בהתאם לתכלית דיני העבודה וגם על בסיס אבחון בין מקרים בהם ההתקשרות במיקור חוץ היא אוטנטית למקרים בהם ההתקשרות במיקור חוץ אינה אוטנטית.

בנוסף, לכך ככל שהעסקת העובד אצל המשתמש באמצעות הקבלן גוררת ניצול שלו או פגיעה בזכויותיו כך ייטה בית הדין לקבוע כי עסקינן במיקור חוץ לא אוטנטי.

בהתאם לכך התוותה הפסיקה כל מיני מבחני עזר במטרה לקבוע את זהות המעסיק, בניהם מבחנים כגון מי היה הגורם אשר שיבץ את העובד לעבודה; מיהו הגורם אשר בידיו הכוח לפטר את העובד מהעבודה; האם מנהליו של העובד היו מטעם הקבלן או מטעם המשתמש; האם משמעותו של מיקור החוץ היא הדרה של העובד מתחולת צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים ועוד כיוצ"ב.

ככל שבית הדין מגיע למסקנה שאנו עוסקים במיקור חוץ של כוח אדם אוטנטי וככל שההעסקה באופן הזה לא חורגת מפרק הזמן של 9 חודשים שקבוע במסגרת ס' 12א' לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם יקבע כי הקבלן הינו אכן מעסיקו של העובד וכי למשתמש אין כל אחריות בגין ההעסקה.

ככל שבית הדין מגיע למסקנה שאנו עוסקים במיקור חוץ אוטנטי של פונקציה או שירות הרי שייקבע שהעובד הינו עובד של קבלן השירותים (מסגרתם הוא מספק שירותים למשתמש/ים). גם במקרה זה יקבע כי הקבלן הוא המעסיק של העובד. עם זאת, החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011  מטיל מספר חובות על משתמש אשר פועל במסגרת מערכת יחסי עבודה משולשת זו, כגון החובה להפעיל בודקי שכר מטעמו שתפקידם לערוך בדיקות תקופתיות של תנאי העבודה של עובדי קבלן השירותים וכן נקיטת אמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה בזכויות עובדי הקבלן.

בכל המקרים האחרים, מקרים בהם עובד מועסק במיקור חוץ של כוח אדם למשך תקופה אשר עולה על 9 חודשים או מקרים בהם העובד מועסק בתבנית מיקור חוץ לא אוטנטית או תבנית העסקת עובדים באמצעות חברת כוח אדם אשר משמשת "צינור לתשלום שכר" גרידא (שעה שמוכח קשר רופף ביותר בין הקבלן לעובד) תוטל האחריות בהעסקת העובד על המשתמש.

אחריות על מעסיקים במשותף

להשלמת התמונה, נציין כי על פי הפסיקה, במקרים המתאימים, ניתן יהיה לקבוע גם כי המשתמש והקבלן אחראים ביחד ולחוד כלפי העובד, כמעסיקים במשותף.

כך למשל, ייטה ביה"ד לקבל את הטענה בדבר העסקה במשותף ככל שיונחו בפניו ראיות התומכות בכך שהמעסיקים הנטענים לא הקפידו הקפדה יתרה על תחום זהויותיהם הנפרדות וככל שהוא סבור שאי ההכרה בקיומם של מעבידים במשותף תעמיד את העובד בפני שוקת שבורה ותאפשר למי שנהנה מעבודתו, בין ישירות ובין בעקיפין, להתחמק מכל אחריות כלפי העובד.

כן נקבע כי חברת כוח האדם חייבת לשאת בחיובים כלפי העובד. אולם, ככל שהיא אינה מסוגלת למלא אחרי ההתחייבויות והחובות לעובדים, המעסיק בפועל אחראי לעשות כך כמעסיק במשותף.

רות רפאלי משרד עורכי דין הינו משרד עתיר ניסיון בתחום דיני העבודה. משרדנו מייצג עובדים ומעסיקים וישמח לייעץ לכם בעניין עובדי קבלן ובתחום דיני העבודה באופן יסודי.

לפגישת יעוץ עם עורך דין אשר עוסק בדיני עבודה ועובדי קבלן צור קשר

התכנים אשר מופיעים באתר נועדו לספק מידע משפטי כללי והם אינם מהווים עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין על בסיס אישי ופרטני.

מטרתם של התכנים והמאמרים המופיעים ו/או מצוטטים ו/או מופנים באתר היא להרחיב את בסיס הידע של הגולש בנושאים שונים והם אינם מחליפים פנייה לאיש מקצוע מוסמך.

ליצירת קשר נא למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם:

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support