הסכם סודיות ואי תחרות או סעיף הגבלת עיסוק ואי-תחרות

הסכם סודיות ואי תחרות או סעיף הגבלת עיסוק ואי-תחרות

הסכם סודיות ואי תחרות או סעיף הגבלת עיסוק ואי-תחרות

מעסיקים רבים מחתימים את עובדיהם על הסכם סודיות ואי תחרות או סעיפי אי-תחרות. סעיף כזה מטרתו להגביל את העובד לפרק זמן משמעותי למן מועד סיום העסקתו אצל המעסיק, מכל עיסוק בתחום בו עוסק המעסיק ומכל פניה ללקוחות המעסיק. לפעמים במסגרת הסכם אי-תחרות קיימת גם הגבלה כלפי העובד מלהמשיך לעבוד במשלח ידו וזאת למשך פרק זמן משמעותי.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון בעניין זה קבעה עקרונות מנחים לגבי האיזון שבין חופש העיסוק של העובד והתחרות החופשית מחד למול אינטרסים של החברה ושל המעסיק לרבות השמירה על קניינו הרוחני מאידך.

הכלל המנחה הינו שאין ליתן תוקף לסעיף הגבלת עיסוק בחוזה עבודה וכי בהיעדר קיומן של הנסיבות מתאימות כגון סודות מסחריים, גובר עקרון חופש העיסוק על האינטרס הקנייני של המעסיק.
הסכם אי תחרות

על פי הפסיקה "התחייבות עירומה" להגבלת עיסוק ו/או תחרות, אשר אינה מגנה על אינטרס לגיטימי של המעסיק – לא תיאכף. תניה בהסכם העבודה אשר מגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, שאינה מגנה על "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד היא בטלה בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור".

בית המשפט בחן מהו אותו "אינטרס לגיטימי" מצד המעסיק אשר מצדיק אכיפתה של תניית אי-התחרות כלפי העובד והגיע למסקנה כי הכוונה היא לאינטרס "קנייני" או "מעין קנייני"  בסודותיו המסחריים וברשימת לקוחותיו (עד כמה שהיא סודית) של המעסיק.

בעניין זה נקבע כי עניינו של המעסיק בדבר מניעת תחרות ע"י עובדו הינו אינטרס שלו, אך הוא אינו מהווה אינטרס שהשיטה המשפטית באה להגן עליו.

בנוסף לכך, קבע בית הדין כי גם כאשר עומד אינטרס לגיטימי של המעסיק מנגד, הרי שגם ההגנה הניתנת "לאינטרסים הלגיטימיים" של המעביד אינה מוחלטת. קרי, גם אם הסעיף בהסכם סודיות ואי תחרות נועד להגן על אינטרס קנייני או מעין קנייני של המעביד, במסגרת השאלה האם להגביל את עיסוקו של העובד, יבחן בית הדין נסיבות אחרות.

  • בית הדין יבחן קיומו של סוד מסחרי אשר שייך למעסיק. על הטוען לקיום סוד מסחרי להראות כי נקט אמצעים סבירים לשמירת הסוד המסחרי.
  • בית הדין יבחן מה היה תפקידו של העובד והאם לעובד הייתה נגיעה לסודותיו המסחריים של המעסיק.
  • האם העובד קיבל תמורה מיוחדת והולמת בעבור התחייבות חריגה מצדו שלא להתחרות ושלא להתעסק בתחום המעסיק לאורך פרק הזמן בו הוא מחויב.
  • האם המעסיק נטל התחייבות לשלם לעובד שכר בגין תקופת הצינון
  • בנוסף לכך יבדוק בית הדין האם העובד קיבל הכשרה מיוחדת כלשהי מהמעסיק תמורת התחייבותו לעבוד תקופה מסוימת אצלו ולא להתחרות בו תקופה סבירה לאחר סיום עבודתו.
  • בית הדין יברר גם האם העובד הפר הפרה חמורה של חובת תום הלב ויחסי האמון בהם הוא חב כלפי המעסיק ולדוגמה חתר תחת המעסיק בזמן שהיה מועסק על ידו ועמל על הקמת עסק מתחרה תוך פנייה ללקוחות המעסיק או שידולם לעזוב את התקשרותם עם המעסיק ולהתחיל לעבוד אתו בעסק החדש.

בית הדין בודק גם את משך הזמן בו הוגבל העובד במסגרת הסכם ההעסקה ושואל האם מדובר בפרק זמן סביר או בלתי-סביר. בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה משך הזמן הסביר עומד על 6 חודשים, כאשר רק במקרים חריגים ונדירים ביותר תותר הגבלה ממושכת יותר. כך שגם אם בית הדין קבע כי יש לתת תוקף לסעיף אי-תחרות, ייתכן כי הוא יצמצם אותה לתקופה קצרה יותר מהתקופה הקבועה בהסכם ההעסקה.

חשוב לציין כי כל האמור לעיל אינו  בגדר רשימה סגורה וכי בית הדין דן בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו הספציפיות.

רות רפאלי משרד עורכי דין הינו משרד עתיר ניסיון בתחום דיני העבודה. משרדנו מייצג עובדים ומעסיקים וישמח לייעץ בנושא הסכמי אי-תחרות והגבלת עיסוק ובתחום דיני העבודה.

לפגישת ייעוץ עם עורך דין אשר עוסק בדיני עבודה והסכמי אי-תחרות והגבלת עיסוק צור קשר

התכנים אשר מופיעים באתר נועדו לספק מידע משפטי כללי והם אינם מהווים עצה משפטית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם עורך דין על בסיס אישי ופרטני.

מטרתם של התכנים והמאמרים המופיעים ו/או מצוטטים ו/או מופנים באתר היא להרחיב את בסיס הידע של הגולש בנושאים שונים והם אינם מחליפים פנייה לאיש מקצוע מוסמך.

ליצירת קשר נא למלא פרטים ונחזור אליך בהקדם:

כתיבת תגובה

סגירת תפריט
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support